עיכוב – סעיפים 66-75
פרק ג’ לחוק סדר הדין הפלילי (סמכות אכיפה-מעצרים), התשנ”ו-1996
מאת: עו”ד אופיר סטרשנוב
עיכוב פירושו הגבלת חירותו של אדם לנוע באופן חפשי בשל חשד שבוצעה עבירה או כדי למנוע את ביצועה, כאשר הגבלת החירות מסויגת מראש בזמן ובתכלית (סעיף 66 לחוק המעצרים).
סמכות העיכוב מסורה לשוטר וכן לאדם פרטי בהתקיים התנאים המפורטים בחוק.
העיכוב נתפס כמשהו פחות חמור ממעצר, אך בכל זאת קיימת פגיעה מסוימת בחירות התנועה.
חוק המעצרים הרחיב את סמכויות העיכוב וזאת במטרה לצמצם את המעצרים ולהגדיל את העיכובים.
עדיפות לעיכוב:
בטרם דנים במעצר לצרכי חקירה, חשוב להקדים ולבחון את נושא העיכוב.
נקודת המוצא היא כי חקירה משטרתית אינה מחייבת מעצר. המעצר, על שלילת חירות הפרט שבו, הינו כלי שנועד לשימוש רק כאשר אין דרך אחרת. המחוקק חיפש איזון בין הפגיעה בפרט לבין צרכי המשטרה בחקירתה, כך שהעיכוב עדיף, בהיותו פגיעה קלה יותר בחירותו של אדם וכן לזמן קצר ביותר.
לכן, לפני שמפעילים את סמכות המעצר, המליצה הפסיקה לפנות קודם לעיכוב.
סעיף 23(ג) לחוק המעצרים, הדן בסמכות שוטר לעצור בלא צו, נקבעה העדיפות להפעלת סמכות העיכוב (המהווה פגיעה פחותה בחירותו של אדם מאשר המעצר ):
“לא ייעצר אדם לפי סעיף זה אם ניתן להסתפק בעיכוב ( סעיף 23(ג) לחוק ).
משך העיכוב (סעיף 73 לחוק)
אין לעכב אדם או כלי רכב מעל זמן סביר. בכל מקרה משך העיכוב מוגבל ל- 3 שעות (סעיף 73 לחוק).
קצין ממונה רשאי להאריך את משך העיכוב ב- 3 שעות נוספות כאשר העיכוב קשור למספר רב של מעורבים.
עיכוב על ידי אדם פרטי (סעיף 75 לחוק)
חידוש נוסף שבחוק המעצרים, מצוי בסעיף 75 לחוק – בהענקת סמכות עיכוב בידי אדם פרטי, עד לבואו של שוטר, אם החשוד ביצע בפניו עבירת אלימות, פשע, גניבה או עבירה שגרמה נזק של ממש לרכוש ואף במקרה בו אדם אחר הקורא לעזרה מצביע על חשוד שביצע עבירה כאמור (סעיף 75(א) לחוק).
בכל מקרה התנאי הוא שיש חשש שהחשוד יימלט או שזהותו אינה ידועה וכן שמשך העיכוב לא יעלה על שלוש שעות (סעיף 75(ב)).
בכל מקרה בו החשוד סרב להיעתר לבקשת העיכוב, רשאי אותו אדם פרטי להשתמש בכח סביר לשם ביצוע העיכוב “ובלבד שלא יהיה בשימוש בכח כדי לגרום לחשוד חבלה” (סעיף 75(ג) לחוק).
בהקשר זה, יש לציין כי בעבר הייתה מוקנית בידי אדם פרטי סמכות מעצר לפי סעיף 6 לפסד”פ – סעיף שבוטל ב- 12/5/97.
עוד יש לציין כי בעבר לא היתה קבועה בחוק כל סמכות הנילווית לעיכוב –
לא היה כל סעיף שהתיר לשוטר לבקש את עזרת הציבור לעיכוב (בעוד ישנו סעיף 20 לפסד”פ – המתיר את עזרת הציבור בביצוע מעצר), ואף לא היה קבוע בחוק פטור שוטר מאחריות אזרחית או פלילית בשל עיכוב .
כל אדם רשאי לעכב עד לבואו של שוטר, אם:
האדם חשוד כי ביצע בפניו עבירת אלימות, פשע, גניבה או עבירה שגרמה נזק לרכוש או שאדם אחר הקורא לעזרה מצביע על אדם שביצע בפניו אחת מן העבירות הללו.
יש חשש שהחשוד ימלט או שזהותו אינה ידועה.
שימוש בכוח (סעיף 75 (ג) לחוק
ניתן להשתמש בכוח סביר בעת ביצוע עיכוב אם:
החשוד אינו נעתר לבקשת העיכוב.
אין בשימוש בכוח כדי לגרום לחבלה.
משך העיכוב
החשוד ימסר לשוטר ללא דיחוי.
בכל מקרה משך העיכוב לא יעלה על 3 שעות.